מי יכול לקבל בלי סוף?!

מי יכול לקבל בלי סוף?!

קבלה מתחילה מבריאת רצון, רצון לקבל תענוג, יש מאין. וחכמת הקבלה מסבירה על השיטה להידמות לבורא, להיות אדם. הרצון לקבל שואל, מה אני אקבל מזה?! אנחנו רצים כל החיים למלא את הרצונות (החסרונות) שלנו, אוכל, מין משפחה, כסף, כבוד/שליטה, מושכלות. כשממלאים אחד, מגלים אחר יותר גדול, ולא רואים סוף. לכן, החכמה היא ללמוד איך לקבל תמיד בלי גבול בחיים שלנו, יש לנו כח לעמול לקבלת תענוגות.

המקובלים כותבים בכתביהם, שעל כולנו להגיע למצב של קבלה אין-סופית. אבל כדי שיהיה כח לקבל את זה, קודם צריך לעבוד, עבודה רוחנית. עבודה רוחנית מתבצעת לפי בחירה חופשית, כי אם לא, חוזרים לחיים של מירוץ אחרי תענוגות. חכמת הקבלה זו דרך מרתקת, מעל כל דמיון והפוך לכל השיטות האחרות, אשר מכוונת את האנושות להגיע לחיים טובים ונצחיים האמת נצחית והשקר זמני.

אם כך, מדוע אין נהירה לחכמת הקבלה. עד הדור שלנו, "דור האחרון", לא היה מותר לכולם ללמוד את חכמת הקבלה, אלא ליחידי סגולה. מתחילת מאה זאת, כולם ללא יוצא מן הכלל, יכולים ואף חייבים ללמוד את חכמת הקבלה. המטרה היא להגיע לתיקון עולמי. "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם", (בראשית א, כז); המילה "בצלמו" מרמזת על התיקון, שנהיה דומים לו, דבוקים אליו.

"כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשֹׂתָהּ לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְדָבְקָה בוֹ" (דברים יא, כב); "ללכת בכל דרכיו", דרכו היא להשפיע, "טוב ומטיב" (ליקוטי תפילות חלק ב תפילה יח). לכן התיקון הוא להיות משפיע כמוהו. ולהיות "טוב", לפי חכמת הקבלה, לומדים איך לקבל אין-סוף בדרך להשפיע דווקא.